אלנה דסריץ' בת ה-6 הייתה כמעט כמו כל ילדה אחרת בגילה. היא אהבה לקרוא ספרים, לצייר, ולהנות. אלנסה חלמה להיות יום אחד אמא, והחלום שלה היה להיות מורה כשתהיה גדולה.
אבל יום אחד, הכל השתנה.
בבדיקה רפואית שאלנה עברה, הרופאים היו בעלי בשורה קשה להוריה של הילדה הקטנה, הרופא נכנס ואמר שיש לו חדשות נוראיות, הבת שלכם סובלת מסרטן מוח נדיר. והמשיך להסביר להורים שניתוח במקרה הזה לא יעזור ויש לבת שלהם כ-135 ימים לחיות.
ההורים קית’ וברוק לא הצליחו לעקל את הבשורה הקשה, אך הבטיחו אחד לשנייה שלא משנה מה יקרה, הם לא יספרו לאלנה שהיא חולה מאחר והיא לא תשרוד בכל מקרה את המילה. הם רצו שהיא תהנה מהימים האחרונים שלה.
במקום לבשר לה את הבשורה הקשה, החליטו ההורים לעשות הכל למענה כדי שכל יום יהיה עבורה ועבור אחותה הקטנה, גרייסי. הם עשו כל דבר שאלנה חלמה לעשות, הכל.
אך החשש שלהם היה שהבת הקטנה שלהם, גרייסי לא תזכור את אחותה הגדולה כאשר תגדל. אז הם החליטו לכתוב יומן על אלנה בת השש.
אך הגורל היה קשה מכל, מצבה של אלנה הלך והחמיר. הגוף שלה נחלש מאוד והיא כבר לא יכלה לדבר.
ואז באוגוסט 2008, היא נפטרה ועזבה את העולם.
אך מה שההורים לא ידעו, שביתם הקטנה בת השש התכוננה לסוף הקשה.
מספר ימים לאחר שאלנה נפטרה, המשפחה מצאה כמה מכתבים וניירות עליהם היא כתבה למשפחה היקרה שלי.
היה חשוב לאלנה שהוריה ידעו עד כמה היא הייתה מאושרת איתם וכמה שהיא מודה להם.
בהתחלה ההורים חשבו שמדובר על פתק בודד אך עם הזמן עוד ועוד פתקים החלו לצוץ במקומות שונים ברחבי הבית.
הם מצאו פתקים בתוך ארונות הבית, בתוך ספרים, בתוך גרביים, בגדים, ואפילו שקיות של קישוטים לחג.
אלנה הקטנה כתבה את כל הפתקים בזמן שהיא נלחמה במחלה הארורה.
בחלק מהפתקים היא כתבה 'אני אוהבת אתכם', ובחלק אחר היא ציירה לבבות ופרחים.
"היא הייתה ילדה מאוד חכמה לגילה. אני לא מסוגל לחשוב על זה שהיא ידעה שהיא גוססת, אבל אני כמעט בטוח שהיא ידעה", אמר אביה של אלנה, קית'.
לאחר שנה, משפחתה של אלנה אספה מאות פתקים ומסרים, הכמות הייתה כה גדולה שהם מילאו שלוש קופסאות גדולות. המכתבים והפתקים היו תזכורת נפלאה לילדה שהם כל כך אהבו.
"אני בטוחה שהפתקים היו הדרך של אלנה להגיד לנו שהכל יהיה בסדר. בכל פעם שאנחנו מוצאים פתק נוסף, זה מרגיש כמו חיבוק חזק מאלנה שלנו", אמרה ברוק, אמה של אלנה.
שנתיים לאחר מותה הטרגי של אלנה, ברוק וקית', החליטו לעבוד על ספר בו אספו את כל הפתקים כמחווה לבתם וגם כדרך בה גרייסי תצליח לזכור את אחותה הגדולה, אלנה.
כל הרווחים מהספר נתרמו לחקר הסרטן. הספר הכיל את כל הפתקים שאלנה השאירה אחריה, מלבד שני פתקים ששמרו ההורים ונשאו אותם לכל מקום שאליו הם הלכו.
“זו הדרך שלנו לשמור את הפתק האחרון”, אמרה האם.
צפו בסרטון המרגש על הספר: