The writerאם אוהבת הייתה עושה הכל למען ילדיה, ומרי אן וובסטר (בוואן לאחר הנישואין) אינה יוצאת דופן מכלל זה: היא לא פחדה להיות מושא ללעג או להראות את המראה החריג שלה. הייתה לה מטרה – להאכיל את ילדיה באמצעות כל מה שנדרש. מרי נאלצה להתגבר על אכזריות, לעג, ועלבונות מאנשים שרצו לראות את "האישה הכי מכוערת בעולם."
התרשמנו כל כך מהאישה הנועזת הזו שהפכה לסוג של גיבורה בזמנה והיינו חייבים לשתף אתכם בסיפורה המסובך.
גורל קשה
חייה של מרי היו די רגילים. היא נולדה בלונדון למשפחה גדולה וענייה למדי. היא נאלצה להתחיל לעבוד מוקדם מאוד והייתה אחות בבית חולים. מרי הייתה גברת מושכת מאוד שחלמה להקים משפחה גדולה בעצמה. החלום שלה התגשם: בגיל 29 התחתנה עם תומאס בוואן וילדה 4 ילדים.
בהמשך, מרי החלה בבעיות בריאותיות: היא סבלה ממיגרנות וכאבי שרירים ומפרקים. הרופאים לא יכלו להבין מה קורה. והיא בקושי הספיקה להתמקד בבריאותה מכיוון שמשפחתה הייתה זקוקה לה.
המחלה חושפת את עצמה.
© AR קוסטר / סטרינגר / ארכיון הולטון / Getty Images
מרי החלה לסבול מתסמין אחר: צמיחת פנים ועיוות לא תקינים, מה שהוביל למראה ה"מכוער" שלה. הגברת הצעירה הפכה להיות יצור שדומה רק לאישה.
מחלה זו נקראת אקרומגליה , הפרעה נוירואנדוקרינית המביאה לכמות עודפת של הורמוני גדילה בגוף, מה שמוביל להגדלת העצם, האיבר הפנימי והרקמה רכה. המחלה מלווה לרוב בכאבי ראש וכאבי שרירים. ברוב המקרים אקרומגליה מתרחשת כתוצאה מגידול שפיר, המכונה אדנומה של יותרת המוח.
כיום, רופאים יכולים לרפא מחלה זו בהצלחה, אך בתחילת המאה העשרים, מרי הייתה במצב נואש. בכל יום היא ראתה את היופי שלה מתפוגג.
מרי בזמן המחלה הארורה
מר בוואן תמיד תמך באשתו ועמד לצדה, אך היו לו גם תוכניות משלו. לאחר 11 שנות נישואים הוא נפטר, ומרי הפכה לאלמנה עם ילדים וכמעט ללא כסף.
לאחר מות בעלה, מרי קיבלה כל משרה שתוכל להשיג כדי לנסות להאכיל ולדאוג לילדיה. עם זאת, לא הציעו לה עבודה טובה בגלל המראה שלה ואנשים ברחובות נהגו להעליב אותה ולעשות ממנה צחוק. אז כל יום עבודה היה אתגר עבורה.
המצב הלך והחמיר עד שמרי גילתה שיש משהו שנקרא תחרות האישה המכוערת ביותר בעולם. אז היא החליטה לקחת בו חלק מכיוון שהפרס היה סכום כסף גדול באמת. היא הצליחה לנצח בתחרות, אך התקשורת ההמונית החלה לכתוב עליה מאמרים לא נעימים, והיה לה ממש קשה לקרוא אותם.
אבל מרי הפכה את מצבה להכנסה יציבה. אגב, התחרות הזו עדיין פופולרית באנגליה, אבל הם שמו את הדגש על הזעף עכשיו.
מופעי קרקס ופריק שואו
בשנת 1920 היא הוזמנה לעבוד בארה"ב ולהופיע במופע החלומות של קוני איילנד. היא לקחה חלק בהופעות האלה בהן נאלצה להפגין את הופעתה על ידי לבישת פריטי לבוש מסוימים שהדגישו את חוסר היכולת והגבריות שלה.
היו גם אנשים אחרים עם תכונות חריגות בתכניות האלה: אישה מזוקנת, גמדים, ענקים ותאומים סיאמיים – כולם היו פריקים שנאלצו להצחיק אנשים או להרגיש כאילו ראו משהו לא שגרתי.
הקהל מאוד אהב את המופעים האכזריים האלה ומרי הייתה אחת השחקניות הפופולריות בקבוצה שלה. אנו רק יכולים להניח כמה קשה היה לה להיות מושא ללעג. אבל היא התגברה על כל האתגרים שלה למען ילדיה.
בתמונה זו תוכלו לראות את מרי עם ילדיה: בנה הבכור לובש חליפת מלחים, בנה הצעיר חליפה 3 חלקים, ובנותיה לובשות שמלות יפות. באותה תקופה, צילומי אולפן לא היו נפוצים במיוחד, ואולי עובדה זו מצביעה על כך שמרי הייתה אם אוהבת ואכפתית יותר, מאשר אמנית פריק שואו.
את רוב שארית חייה בילתה בקרקס. הייתה לה הזדמנות לחזור לאירופה רק פעם אחת, בשנת 1925, כשביקרה בפריס שם השתתפה בתערוכה.
לרוע המזל, רוב האנשים הסובלים מאקרומגליה אינם חיים זמן רב. מרי נפטרה בשנת 1933, בגיל 59. לפני שמתה, היא ביקשה מילדיה לקבור אותה באנגליה. הגורל הקשה הזה של אם אוהבת מוכיח שכל מי שהוא אמיץ מספיק יכול למסמר אותו.
כמובן, אנו יכולים לומר שלא הייתה לה כל כך ברירה וזה היה הסיכוי היחיד שלה, אך היא לא חששה להשתמש בסיכוי הזה והיא הפכה את מחלתה למקור הכנסה. אנחנו לא יודעים מה היה קורה אם היא לא הייתה חולה. כנראה שלא נדע עליה כלום.
מה דעתכם על הסיפור של מרי? כתבו לנו בתגובות.
קרדיט תמונות – AhmedI_Elsayed / Twitter
דרך – BrightSide.me