ג'וליה התעוררה בוקר אחד והבחינה שבעלה לא נמצא. הוא מתנהג מוזר בחודשים האחרונים ושום דבר לא כפי שהיה, אז היא כבר מיהרה לקפוץ למסקנות. לאחר מכן היא יצאה מהמיטה והתמתחה, מכינה את עצמה ליום אינטנסיבי של נקיונות. בדיוק אז היא מצאה את המכתב הזה שבעלה השאיר לה על השידה שליד המיטה שלה. כשהיא קראה את זה, היא לא יכלה לעצור את ההתרגשות. זה מה שנאמר במכתב:
"ג'וליה היקרה:
אני כותב לך את זה בזמן שאת ישנה, רק במקרה ומחר תתעוררי ולא אהיה לצידך.
עם המסעות האלו שעוברים עלי לאחרונה, אני מבזבז יותר ויותר זמן בצד השני, ומי יודע? אני חושש שלא אשוב מאחד ה"טיולים" האלו.
רק במידה ומחר לא אצליח להבין מה קורה. רק במידה ומחר לא אוכל לומר לך כמה אני מעריץ ומעריך את היושרה שלך, את ההחלטיות שלך להיות לצידי, לנסות לשמח אותי למרות הכל. כפי שאת עושה תמיד.
רק במידה ומחר אפסיק להיות מודע לכל מה שאת עושה. כשאת מדביקה מודעות על הדלתות כדי שלא אתבלבל בין חדר האמבטיה והמטבח. כשאת מצליחה לגרום לנו לצחוק אחרי שאני שם את הנעליים שלי בלי גרביים. כשאת משתדלת לשמור על השיחה למרות שאני הולך לאיבוד בכל משפט. כשאת ניגשת אלי בשקט ולוחשת את השם של אחד הנכדים באוזן שלי. כשאת מגיבה ברוך לאחד מהתקפי הזעם שעוברים עלי, כאילו משהו בי מחליט למרוד כנגד הדבר הזה שמשתלט עלי.
עבור זה , ועבור דברים אחרים. רק במידה ומחר לא אזכור את השם שלך או שלי.
רק במידה ומחר לא אוכל להודות לך.
רק במידה ומחר, ג'וליה, לא אוכל לומר לך בפעם האחרונה, אני אוהב אותך.
שלך לנצח,
ט.א.מ.ר"
זה כמעט בלתי אפשרי לקרוא את המילים האלו מבלי להזיל דמעה. זה נפלא לראות ביטוי כזה של אהבה, למרות העצבות שנגרמת ע"י השכחה. אבל בטוח שאנחנו לא נשכח את זה. בואו נשמור את זה בזיכרון שלנו, ע"י כך שנשתף את זה עם כל האהובים שלנו. אהבה היא כל מה שאתם צריכים!